אמיר אור

אור תרגם מאנגלית, יוונית עתיקה ושפות אחרות, ובין ספרי תרגומיו "הבשורה על פי תומא" (כרמל 1993) ו"תשוקה מתירת איברים – אנתולוגיה לשירה ארוטית יוונית" (ביתן /המפעל לתרגומי מופת 1995).

אור פרסם רשימות ומאמרים רבים בעיתונות ובכתבי העת בנושאי שירה, חברה, היסטוריה, קלאסיקה ודתות.

על שירתו זכה בין השאר בספר הכבוד של הפְּלֶיאדות (מקדוניה 2001) "על תרומתו לשירת העולם", וכן במילגת פולברייט ליוצרים, בפרס ראש הממשלה, פרס ברנשטיין, פרס אאוּנֶמי לשירה (טטובו 2010) ופרס שירת היין של פסטיבל השירה הבי"ל סטרוגה (2013).

כן זכה בחברויות כבוד של אוניברסיטת איווה, בית היינריך בל באירלנד, ליטרַרישֶה קולוקוִויוּם ברלין, המרכז ללימודים יהודים ועבריים באוקספורד ועוד.

על תרגומיו מן השירה הארוטית היוונית זכה בפרס שר התרבות.

ב-1990 אור ייסד עם אירית סלע את עמותת הליקון לקידום השירה בישראל, והגה את מפעלותיה - כתב העת, הוצאת הספרים, ופסטיבל השירה הבינלאומי.

במשך עשרים ושתיים שנה כיהן כעורך הראשי של הליקון, כמנהל האמנותי של פסטיבל "שער", כמורה ומנהל בביה"ס לשירה, וכעורך ספרי השירה של ההוצאה.

במשך שנים רבות פיתח אור את המתודיקה הייחודית של בית הספר לשירה שייסד, ולימד אותה באוניברסיטאות ובתי ספר לשירה בארץ, באירופה, בארה"ב וביפן.

אור הוא וחבר מייסד ב"התאחדות תוכניות הכתיבה האירופית", עורך סדרת השירה "כתוב", וממייסדי "מאבק המשוררים". הוא מכהן כמתאם האזורי של "משוררים למען השלום" שליד האו"ם, כחבר ועדת ההיגוי של "תנועת השירה העולמית" וכעורך ארצי לכתבי העת הבינלאומיים "אטלס" ו"בְּלֶסוק".